משה אלול, הבעלים של חברת NPM מהמובילות בתחום איפור קבוע בישראל, מסביר על שימושים רפואיים של איפור קבוע.
איפור קבוע נחשב כיום לתופעה מתפתחת ומתרחבת בכל רחבי העולם ויחד איתה עולה המודעות לאפשרות לשנות ולהדגיש את תווי הפנים כמו גם להשלים חוסר פרופורציה. איפור קבוע או דרמו פיגמנטציה הוא למעשה החדרת פיגמנט לעור באמצעות מחט. איפור קבוע נחשב כחלק מתחום הפרה-רפואי.
על ידי איפור קבוע ניתן לטשטש צלקות אחרי ניתוחים, מתיחות פנים, תאונות דרכים, שחזור פטמות שנפגעו לאחר מחלה, מילוי קרקפת העלמת כתמי פיגמנטציה, שפה שסועה, ויטיליגו ועוד.
איפור קבוע מהווה חלק ניכר מהמסע האינסופי להשגת מראה מושלם גם בעקבות מחלה, פציעה או מום מולד שבהם ידה של הרפואה קצרה מלהושיע, ודורש מהמאפרת רמת מיומנות גבוהה במיוחד, ידע מעמיק ונרחב במבנה העור ותורת הצבעים ומכשור מתקדם בעל יכולות מתאימות.
יש לציין כי בניגוד לקעקועים, שאותם אסור לבצע עפ”י ההלכה, תהליך איפור קבוע קיבל היתר מהרב עובדיה יוסף. אצלנו בחברת NPM, אנו מעדיפים שהלקוחה תתייעץ עם הרב שלה וזאת למרות שרוב הרבנים מאשרים לבצע את הפעולה מכיוון שהפיגמנט אשר חודר לגוף הינו על בסיס מינראלי ואמור לדהות עם הזמן. יתרון נוסף מתבטא בכך שהאישה אינה צריכה להתאפר בשבת.
האם מותר על פי ההלכה לעשות איפור קבוע על ידי מחט חשמלית או שיש בכך איסור?
נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כא’) “…וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה’.” מכאן שאסור לעשות כתובת קעקע, וכמו שפסק הרמב”ם: כתובת קעקע האמורה בתורה היא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים. לפיכך נראה היה לאסור גם כן את עניין האיפור הקבוע, שבו מחדירים צבע תחת העור כדי לתת צבע סביב העין או על גבי השפתיים וכדומה, שהרי יש בכך משום איסור כתובת קעקע.
אולם לאחרונה הדפיס מרן הרב שליט”א את ספרו טהרת הבית חלק שלישי, ודן שם להקל בעניין איפור קבוע מפני כמה ספיקות שיש בעצם האיסור בזה. שהרי דעת כמה ראשונים שלא אסרה תורה אלא כתיבת שם עבודה זרה על גבי העור, שכך הייתה דרכם של עובדי עבודה זרה, לרשום שם עבודה זרה על גבי עורם על ידי קעקוע, כדי להראות דביקותם בעבודה זרה שלהם. ועוד שיש פוסקים שלא אסרה תורה אלא כתיבת אותיות או ציור שלם, מה שאין כן באיפור קבוע שבודאי אינו שם עבודה זרה, וגם אינו אותיות.
ואף שלהלכה נראה לאסור אפילו כתובת קעקע שאינה שם עבודת כוכבים ואינה אותיות בכלל, מכל מקום לעניין איפור קבוע יש עוד טעם להקל בזה, מפני שאינו קבוע כל כך, שהרי אחר כמה שנים הולך הרישום ונעלם, מפני שאינו נרשם עמוק בבשר האדם אלא רק תחת שכבת העור הראשונה, ובאופן כזה יש מקום להקל, ולכן כתב מרן שליט”א שאחרי שעיין היטב בכל דברי הפוסקים בנושא זה, נראה לו שאף אישה העושה איפור כזה לצורך נוי ויופי, יש לה על מה שתסמוך ואינה עושה איסור, ואם עושה כן לצורך כיסוי וטשטוש צלקת או להשלים צורת שיער בגבות, יש להקל בזה אף לכתחילה.
