מי שכונה "הנער מלביש הנשים" ובשנים האחרונות קיבל ארבע פעמים ברציפות את אוסקר האופנה הישראלי, הוא האופנאי גדעון אוברזון, הנחשב כאחד המעצבים הבולטים והמשפיעים ביותר באופנה הישראלית שכבר למעלה מ-40 שנה מעצב ומכתיב את הטרנדים האופנתיים של ישראל.
ההתחלה: בשנות ה-60, כשגל האופנה החדשה שטף את בירות אירופה ולונדון בראשן כמובילה אופנתית, שרר בארץ מיתון גם כלכלי ותרבותי. שמרנות כללית שהתבטאה בין היתר בהחלטה לאסור על להקת החיפושיות להופיע בארץ.
השמרנות נתפסה כחינוך לערכים אליהם חונכו ועליהם התחנכו דור המייסדים, כאשר גם האופנה המובילה בחו"ל נתפסה כחלק מתרבות זרה. ישראל אז הייתה בפיגור מתמיד אחר צווי האופנה בעוד שהיצוא הישראלי היה מעודכן עד לפרט האחרון.
לאחר מלחמת ששת הימים העולם הפך שייך לצעירים וגם האופנה בישראל הפכה להיות צעירה ועדכנית. מפעל הבונדס העלה מדי שנה תצוגות אופנה בארה"ב ונציגי התמ"ס בחרו את המציגים. באירוע הזה השתתפו מעצבים כמו פיני ליטרסדורף מ"משכית", לילה בר שנחשבה לתופרת עילית, חברות גוטקס ובגד עור וגם גדעון אוברזון הצעיר.
החל משנת 1962 ואילך, עיצב אוברזון אופנת עילית תחת שמו והיה הראשון שהלביש את הנשים הישראליות בתעוזה ובהקפדה איכותית שבנה את שמו למותג יוקרה. הוא כונה אז "הנער מלביש הנשים" והקריירה שלו המריאה עוד בטרם שמלאו לו 20. בשנת 1968 התקיימה תחרות בין מעצבי האופנה על עיצוב מדי הדיילות
באל על. גדעון אוברזון ניצח בתחרות ועיצב את דמותה של הישראלית גם כלפי העולם – צברית מצד אחד, קלאסית ופונה לעולם המערבי מצד שני.
בשנות ה-70, למרות האווירה הקשה ששררה בארץ, המשיך אוברזון לפעול בחדשנות, זאת כאשר שאר האופנאים בני דורו התמוטטו כלכלית.
בשנת 1963 השיק אוברזון את הסטודיו הראשון שלו ועבד במקביל ללולה ברג. אחד האירועים הראשונים שזכורים לו היא הזמנה שקיבל מאשת נשיא חוף השנהב. גדעון ערך לגברת תצוגת אופנה פרטית ותפר לה מלתחה שלמה. בכסף שקיבל ריהט את כל הסטודיו שלו לאופנה.
האליטה של התקופה כמו פולה מוזס, אשתו של הצייר ראובן רובין ולמעשה כל בעל ממון באותם ימים, לא היה יכול שלא לבקר בסטודיו של אוברזון.
אחד המפעלים שנחשבו חדשניים ומפותחים מאוד בתחום אופנה הנשים היה מפעל ניבה שהציג חדשנות בבדי סריגה שעשויים מחומרים סינטטיים בסגנון כבס ולבש. גדעון אוברזון עיצב במשך 13 שנה עבור ניבה בישראל ולייצוא עד שלמעשה פתח את קו בגדי הים שלו בשנת 1976.
בשנות השבעים הצטרפו מעצבים נוספים כמו עודד גרא, עודד פרומיזור, מירי שפיר, ג’רי מליץ (שעבד למסכית ולרות דיין), פיני לייטרסדורף שהתמחתה באופנה ישראלית, רוז’י בן יוסף ואחרים. רובם פתחו חנויות ובתי אופנה בדיזינגוף.
בשלב מאוחר יותר, בשנות התשעים, התפתח המסחר באזורים כמו כיכר המדינה ובמקביל נפתח קניון איילון הראשון. בזמן בו היבוא הציף את המדינה ובמקביל חברות ישראליות ייצאו לחו"ל כל האפיונים של העיצוב הישראלי היטשטשו.
אחת מנקודות המפנה בהתפתחות האופנה הישראלית הייתה ללא ספק השתתפות של מעצבי אופנה ויצרני אופנה ישראלים בשבוע ישראל בבתי כלבו רבים בעולם לקראת סוף שנות השישים שאורגן ע"י מכון הייצוא
הישראלי. אירועים אלו נתנו דחיפה רצינית מאוד ליצרנים ומעצבים ישראלים ולתעשייה כולה בתחומים רבים כמו גם הכרה, גאווה וכסף.
באותם ימים התפתחו גם רחובות האופנה אלנבי ודיזינגוף. נפתחו רשתות כמו מצקין שניידמן איווניר ואחרים. חנויות אופנה שהיו הכי חו"ל שיש ופנו בעיקר לאליטה הישראלית לצד בוטיקים כמו בת אדם בדיזינגוף, האחיות אלגנבר באלנבי אשר אליהם הגיעה האצולה הישראלי לרכוש אופנה.
באותם ימים עיצב גדעון אוברזון שמלות שנמכרו בחנות בת אדם שנחשבה למעוז הטעם הטוב. במקביל התפתחה תעשיית הסריגים כמו א.לד שאוברזון עיצב עבורם ב-73. בין לקוחות החברה ניתן היה למצוא את גולדה מאיר ונשות דיפלומטים.
אחת החברות המעניינות באותם הימים הייתה חברת בגד עור שנחשבה לנועזת ואמיצה. החברה הציגה בשנות השישים תצוגות מדהימות שכללו בגדי עור אותם הציגו רק דוגמניות ישראליות כמו קארין דונסקי, חני פרי, חווה לביא, דיסנצ’יק ואחרות.
הבוטיקים והחנויות הגדולות התפתחו לצד בית הכלבו הראשון שנפתח בשנות השבעים – כלבו שלום ולראשונה הוצגו פרטי אופנה מיובאים לצד תוצרת התעשייה המקומית. במקביל התפתחה תפירה עילית עם שמות כמו לולה בר שתפרה לאצולת הממון ולכל הסגל הדיפלומטי שהיה לבן בית אצלה. התפתחות התיאטרון ומופעי האופרה הביאה לדרישה לבגדים מהודרים יותר והסלבס של אותה תקופה כמו חנה רובינא שהפגינו הופעות מרשימות זכו תמיד להתייחסות למדורי הרכילות של אותם הימים.
בגדי ים: בתחילת שנות ה-80 הקים גדעון אוברזון מפעל בגדי ים תוך הכנסת חידושים נועזים, כמו עיצוב מפתח רגל גבוה שהאריך את רגלי האישה הישראלית. במשך שנים התחרה אוברזון במותג גוטקס – ענקית בגדי הים, שהייתה למותג בינ"ל מוביל. בשנה האחרונה מונה אוברזון למעצב של בגדי הים של גוטקס וזאת במקביל לקו בגדי הים של אוברזון.
"הגעתי לתחום העיצוב באופנה די במקרה. רציתי בכלל להיות אדריכל", אומר אוברזון. במשך כל השנים המשיך להיבנות כמותג יוקרה עם סטודיו לעיצוב תפירה עילית ללא קו ייצור המוני. רבות מהלקוחות עדיין מגיעות למדידות, כך שהבגד נתפר למידותיהן ותכתיבי גופן, תוך הקפדה על איכות תפירה וגימור.
ש: כיצד מצליח בכל עונה ועונה לקלוע לטעם הנשי?
ת: "אני מנסה להכתיב טעם טוב ועדכני באופנה, מנסה ליצור בכל עונה אופנה גבוהה בחצי מדרגה כדי להביא את הנשים להביט מעלה. קו נקי, ארכיטקטוני מעד מחמיא לצד בחירה אישית. האישה העכשווית לא מוכנה לקנות וללבוש מה שאינו נוח מאד וגם לא מתאים להן. לא ניתן לאלץ נשים לחיות עפ"י צו האופנה. לגישתי זו הדרך הנכונה לאפשר בחירה. האופנה היא שפה ובעצם תרגום חיי היום יום וזו, ככל הנראה, הסיבה לכך שהיום מתלבשים בכל העולם, פחות או יותר אותו הדבר".
ש: מה ההבדל בין הנשים של לפני 20 שנים לנשים של היום, כולל בעיצוב בגדי הים?
ת: "לפני 20 שנה, חיכו הנשים לצווי האופנה לאמירה והתכתיבים של האופנאים המובילים. כיום האופנאים פחות או יותר מחכים לצווים של הנשים. בתחום בגדי הים היום הנשים מודעות יותר לגוף שלהן, משקיעות, מטפחות, והדבר בא לידי ביטוי בחופש בחירה, צבעים, השחור משקף חוסר בטחון מסוים ונשים מעיזות יותר לבחור צבעים. הנשים כיום נראות טוב יותר לגילן, הן יוצאות מהבית לפרק זמן ארוך יותר מאשר בעבר ולפיכך מגדילות את כח הקנייה. תוחלת החיים הארוכה מאפשר לנשים להחליף יותר מלתחות ולהתחדש גם בנוגע לבגדי ים. אם בעבר נשים לבשו בגדי ים, בעיקר בשנות ה-30 וה-40 לחייהן, הרי שהיום אישה מטופחת תלבש בגדי ים עד גיל 70 ויותר. כמו כן, נערות
צעירות היום מפותחות יותר מצטרפות בסגנונן ולאור מבנה גופן לקבוצת הנשים, מהר מבעבר".
ש: מי מייצג עבורך מודל לחיקוי?
ת: "אשתי מהווה כמודל לחיקוי עבורי. אישה עובדת פעילה בחברה, בבית במשפחה, מבלה יותר זמן בחוץ, משקיעה בעצמת, שומרת על משקל ומראה. כל אלה מצריכים תשומת לב גם בלבוש. האישה של היום היא אתגר גדול לאופנאים".
ש: מהו סוד ההצלחה שלך?
ת: "אני לא מכתיב לנשים, אלא מציע. ככל שהמגוון רחב יותר ואתה יותר שנים בשוק, נוצר אמון בין המעצב ללקוח. העובדה שהן סומכות עלי היא סוד ההצלחה".
ש: מהו תהליך ההיווצרות של קולקציה חדשה בכל עונה?
ת: "הגורם הראשוני – חומר הגלם, בדים, טקסטורות, הדפסים, צבעים. אלה קובעים את התשתית לקולקציה החדשה בכל עונה. את חומרי הגלם בוחרים כשנה וחצי לפני שהקולקציה נתפרת. אתה חש את השוק קרוב ככל האפשר לזמן המכירה. בניגוד לעבר, כיום קיימת מגמה של שינוי מתמיד בעיצובים. לכן יש להישאר עם אצבע על דופק האופנה כאשר לקראת הצגת הקולקציה הסופית, קיימת לעיתים אכזבה בין הדמיות של חלק מהדגמים לבין המציאות ואז מגיע חלק הניפוי של הדגמים המוצלחים פחות.
גדעון אוברזון – האיש שמאחורי הבגד, מעצב כיום את בגדי הים של גוטקס לצד בגדי הים של המותג גדעון אוברזון.
