התאמת צבעים – גיורא שביט

שתי השאלות הראשונות המצריכות התייחסות ראשונית הן: על פי מה מתאימים צבעים? ולאיזו מטרה? על מנת להבין את הנושא יש להבהיר קודם כל כמה מונחים בסיסיים כמו מה זה צבע? מה זה גוון? מה זה טון? אם כן, נוכל גם להסכים כי על מנת לראות צבעים נצטרך מקור אור, וככל שכמות האור הנשברת תהייה רבה יותר הצבע יראה בהיר יותר והיפך עד למצב שבליעת כל קרני האור יראה שחור, או בעצם לא יראה כלל.
אם כן, שבירת קרן אור לבן יתפצל לשלושה צבעים בסיסיים הנקראים צבעי יסוד והם אדום, כחול וצהוב. שילוב של שני צבעי יסוד בכמות שווה ייצור צבע חדש בשם צבע משנה. לדוגמא: שילוב של צהוב ואדום יצור כתום, שילוב של צהוב וכחול יראה ירוק ושילוב של כחול ואדום יהפוך לסגול. אם נסכים כי העדר מוחלט של אור יראה בעיני המתבונן כשחור ולעומת זאת פליטת כל קרני האור יראה כלבן נוכל לומר כי כמות השחור או הלבן בצבע או בגוון יקרא טון. מכאן שתוספת של לבן על כחול יראה כתכלת, כלומר טון בהיר של כחול, ולעומת זאת תוספת של שחור לכחול יראה ככחול כהה, כלומר טון כהה של כחול. בניגוד לטון ישנו הגוון. אם כן מהו גוון? גוון נוצר על ידי שילוב של צבע יסוד עם צבע משנה. לדוגמא שילוב של ירוק וכחול יראה טורקיז. גוון זה יכול לקבל פעם טון בהיר (לבן) ופעם טון כהה (שחור).
נהוג לצייר נושא זה על ידי שני משולשים, כאש המשולש הראשון עם החוד כלפי מעלה יהיה משולש של צבעי היסוד ולעומת המשולש השני עם החוד כלפי מטה יהיה משולש של צבעי ממשנה. שילובם של שני צבעים מנוגדים (חוצי הזוית) בכמות שווה ינטרלו זה את זה, והגוון שיתקבל יהיה תמיד בז” אפור, כלומר גוון של חום או במילים אחרות צבע שלישוני בניגוד לצבעי היסוד או צבעי המשנה.לדוגמא כחול ינטרל כתום במידה ושניהם בכמות שווה. לעומת זאת, הנחת שני צבעים מנוגדים בכמות שווה זה על יד זה יבליטו האחד את השני באופן מכסימלי. לדוגמא ככול על יד כתום יבליטו זה את זה באופן מכסימלי. נהוג לחלק את כל הצבעים, הגוונים והטונים לשתי משפחות עיקריות בשם צבעים חמים וצבעים קרים. הצבעים החמים נחשבים לחמים מאחר ויוצרים חום או אנרגיה יותר מאחרים. כל צבע או גוון שבהרכבו יותר צהוב מכחול יחשב לחם. לדוגמא, צהוב הקרוב יותר לירוק יחשב לצהוב קר יחסית לצהוב הקרוב יותר לצהוב עצמו או לכתום. לעומתם כל צבע או גוון שבהרכבו יותר כחול מצהוב יחשב לצבע קר.
לדוגמא: ככחול ירוק יהיה קר יותר יחסית מאשר ירוק כחול. לבן מוחלט ושחור הנם צבעים קרים מוחלטים. החלוקה כפי שפורטה לעיל נקראת קבוצת על. אם כן, ישנן חלוקות נוספות של הגוונים והטונים בשם תת קבוצות ולהלן ארבע תת קבוצות עיקריות: פסטלים . כל גוון או טון שהמרכיב העיקרי שלו לבן יחשב לפסטל כמו תכלת, ורוד, אפרסק וכדומה. כל גוון שהמרכיב העיקרי שלו יהיה שחור יחשב לגוון כהה. כל גוון או טון שהמרכיב העיקרי שלו יהיה חום יחשב לצבע אדמה: כמו ורוד עתיק, חציל, חום כהה, חרדל חקי ועוד. כל גוון או טון מבריק יחשב לגוון מתכתי כמו קרם מבריק, אדום מבריק, תכלת מבריק, חציל מבריק. כלומר יכול להיות מצב בו גוון או טון ישתייכו לשתי תתי קבוצות, כלומר גם פסטל וגם מבריק (מתכתי) כמו תכלת מבריק. התאמת הצבעים נעשית לרוב על פי מטרה כאמור לעיל, כלומר ליצור מראה טבעי, הרמוני, או מרשים)גם חיוור וצורמני במקרים רבים שאינם בהכרח למראה יום יומי רגיל). לכן, נהוג להתאים צבעים על פי גוון העור, העיניים והשיער. כאשר הבגד או האבזור בצבעים ניטרליים כמו שחור , אפור  ולבן אין התייחסות מיוחדת לאלה אלה רק לגוון העור העיניים והשיער. במידה והבגד והאבזור דומיננטיים יש להתייחס לצבעם. במידה וצבעים אלה בעיתיים, כלומר אם הצבע של הבגד או האבזור אינם שייכים לגוונים של הפנים יש למצוא גוון שלישי שיקשר בין צבע הבגד לגוון הפנים. לדוגמא: צבע הבגד צהוב בהיר וצבע השיער כתמתם. במקרה זה צבעים צמודים אלה גורמים למצב של חיוורון זה כלפי זה ולא “מחמיאים זה לזה”, מכאן שאיפור בגוונים של כחול או סגול יתאים מאוד למקרה זה, מאחר וכחול או צהוב משתלבים היטב עם הצהוב וגם עם הכתום. מטרות שילובי הצבעים הם: מראה טבעי, כלומר שילוב של צבעים או גוונים הקיימים בפנים אולם כמות הצבע הינה מינימאלית על פי כמות התאורה במקום. מראה הרמוני, כלומר כמו מראה טבעי אולם אין מגבלה בכמות, לדוגמא, אם גוון העור, העיניים והשיער הנם פסטלים, נשתמש רק בגוונים פסטלים לצורך יצירת המראה הטבעי אולם הכמות תהייה מזערית עד לנקודה שמתחילים לראותם וזאת על פי כמות האור במקום, ובמקרה של מראה הרמוני, אין בעיה שרואים את האיפור. אולם מאחר והגוונים הינם אותם הגוונים, יישאר מראה הרמוני ולא מרשים. מראה מרשים או זוהר נוצר כאשר אחד מגורמי האיפור, צלליות, שפתון, מסקרה וכו’ יהיה בצבע אמיתי, כלומר כחול אמיתי, סגול אמיתי וכדומה, או כאשר הגוונים של האיפור יהיו מבריקים.
החוקים המקובלים במקרים אלה הנם שלושה
שימוש בצבעי היסוד בלבד ובגוניהם
שימוש בצבעי המשנה ובגוניהם
שימוש בצבעים המנוגדים ובגוניהם.
ההתייחסות להתאמת צבעים נראית אומנם טכנית בעיקרה, אולם יש להבדיל בין התאמת צבעים לבין טעם אישי או שילוב צבעים אופנתיים שלא תמיד “מחמיאים”, כלומר יוצרים מראה חיוור יותר, או מכהים או מבליטים גון או צבע לא רצוי על פי טעם אישי. אולם , התייחסות זו מקלה מאוד על יצירת נקודות מוצא לשילובי צבעים ולשלבם עם צבעים “בעיתיים” כפי שציינתי קודם לכן עם צבעים מקשרים. עין האומן יודע להשתמש בכלים אלה, אולם ההבדל והשוני היוצרים את המראה המיוחד נוצר משימוש בתת הגוונים, כלומר, אם על פי שימוש בתורת הצבע יש להשתמש בגוון מסוים, לדוגמא ורוד, הרי יש עשרות גוונים של ורוד ורובם ככולם יהיו נכונים עם הדגש לנכונים. יבוא האומן ויבחר בגוון הורוד הספציפי שייצור את המראה המיוחד. תורת הצבע הינה נושא מורכב, אולם שימוש בכלים יסודיים כמו אלה, יוצרים תשתית הנותנת כלים מספיקים לפתח את היכולות של המשתמש או הבוחר צבעים לצורך השימוש הרצוי והמקווה.