החל משחר ההיסטוריה, הסתובבו בני האדם כשאת ראשם מעטר שיער ארוך. תפקיד השיער (ושימושו העיקרי בשחר האנושות) היה לשמור על חום הגוף והגנה מפני קרני השמש, הרי שבמהלך ההיסטוריה הפך השיער לפריט עיצובי ואופנתי הניתן לשינוי ועיצוב בכל עת. ידועה במיוחד היא תקופת הרנסנס שהחלה לאחר ימי הביניים וכמובן שהתקופה הויקטוריאנית בה דרגו אלו שלא נהנו משיער ארוך ומעוצב לחבוש פאות מעוצבות (שרידים לעניין זה ניתן לראות עד היום בבתי המשפט האנגלים שם עדיין חובשים הפרקליטים והשופטים פאות מסוגננות בהתאם למסורת הויקטוריאנית).
לאחר התקופה הויקטוריאנית נחלשה מעט תופעת השיער הארוך אצל בני המין הגברי עד לשנות השישים עת פרחה תופעת ילדי הפרחים והרוקנרול.
כיום שיער ארוך עדיין נחשב כסממן בריאותי, שופע חיים, חיוניות וסקס אפיל. יעידו על כך נערות ונשים רבות העוברות תהליכים בהם מוסיפים לראשן תוספות שיער בשיטות שונות. חלק מהנשים מוסיפות את תוספות השיער מתוך צורך אופנתי כאשר חלק לא מבוטל משתמשות בתהליך מתוך צורך אסתטי רפואי המגיע בעקבות דלילות יתר בשיער או כתוצאה מבעיה רפואית. תהליך התאמת תוספות השיער לראש הלקוחה מותנה בצבע השיער, סוג השיער וצורתו. קיימות מספר שיטות של הוספת תוספות שיער:
- הדבקת שיער – תהליך בו מודבקות קבוצות של תוספות שיער על גבי השיער הקיים תוך שימוש בדבק
מיוחד. תהליך הדבקת השיער נחשב למהיר ביותר מבין כל תהליכי הוספת תוספות שיער. - הלחמת שיער – תהליך בו מתבצע חיבור תוספות השיער לשיער הטבעי ע”י שימוש במלחם מיוחד המדביק באמצעות חום את תוספות השיער. תהליך זה איטי יותר מתהליך הדבקת השיער ומומלץ למי שרוצה תוספות שיער לאורך זמן.
- שזירת שיער – זוהי למעשה שיטה בה “סורגים” את תוספות השיער לשיער הטבעי באמצעות חיבורם בחרוזים קטנים בגוון השיער. שיטה זו נחשבת גם היא למהירה יחסית.
