בואו נחזור אחורה בזמן – כמאה עשרים שנה. השנה היא 1893, כשנתיים לפני שאוסקר ויילד מעלה את הצגת הבכורה שלו "חשיבותה של רצינות". שנתיים שלמות הוא עמל על אותו מחזה מפורסם שעלה ב-1895 חמש שנים לפני שמת, מנודה וחסר כל, במלון בפריז.
ערב המופע בלונדון ללא ספק אירוע חברתי נוצץ בחברה הגבוהה הבריטית. הגברים – בחליפות טוקסידו עם זנבות מאחור, בצווארונים גבוהים, כובעי צילנדר ועניבות מרשימות. הנשים – בשמלות ארוכות חושפות כתפיים, עדויות תכשיטי יהלומים ואבני חן, אוחזות במניפות עדינות. כולם מקיפים את הסופר האירי כדי לברכו על הצלחתו ולהגיד לו עד כמה הם נהנו מהמחזה השנון והמצחיק.
כל סיפוריו, אגדותיו ומחזותיו של אוסקר פינגאל או’פלאהרטי וילס ויילד עוסקים בסודות כמוסים, המתגלים במהלך העלילה. לפעמים מדובר בסודות לא-מזיקים, אך לפעמים אלה סודות חמורים מאוד, סודות שעברו מאוזן לאוזן במסיבות התה, במירוצי הסוסים ובכל אירועי החברה הנוצצת. כמובן, לא תמיד דיברו על כך במילים מפורשות, אלא ברמזים מובנים לכל, שכן מילים מפורשות נחשבו באותם ימים לדבר מאוד לא תרבותי.
120 שנה לאחר אותה התקופה ההיסטורית ובמלאת 113 שנה למותו (30 בנובמבר) מושק מראה חורף2014 של ORLY האמריקאית תחת השם Secrets society. מראה הטומן בחובו ביקורת סמויה כלפי צביעותה של החברה שהרשיעה ודנה את ויילד למאסר על עבודת פרך בגין היותו הומוסקסואל. בתמונת המראה נראות בבירור 2 נשות החברה הגבוהה, במלוא הדרן, כשהן מסתודדות ומחליפות בינהן סוד כמוס. "במראה זה נעשה שימוש בלק שחור ככה, מבריק ובוהק כמו מבקש לצאת לגלוי", מסבירה קטיה שו, המדריכה הראשית במותג. "הקולקציה מאגדת בתוכה גוונים כהים כצבעם של סודות אפלים לעומת גוונים בהירים ובוהקים המבשרים את רגע התגלותו של הסוד".
צילום: רון פינק