סוזי גליק-ריטר מחברת SGR מוצרי קוסמטיקה טבעית, מסבירה על נפלאות טיפולי ארומתרפיה ויתרונותיהם.
"את העיניים ניתן לעצום, את האוזניים אפשר לאטום, אפשר גם לא לגעת, אבל אי אפשר לעצור את הנשימה
ולכן אי אפשר להפסיק להריח".
ריח – כיצד הוא עובד?
לחומרים ישנם מולקולות כימיות אשר מתנדפות באוויר וברגע שהן מתמוססות בתוך ריר האף המופרש על ידי הרקמה החיצונית בתוך אף (אפיתל) הן בעצם פוגעות בתאי המוח אשר בשורש האף – משם מגיעות להיפופיזה, להיפותלמוס, למערכת העצבים, לשרירים ולמערכת הלימבית ואז מגיעה התגובה הכימית שיכולה להשפיע פיזית על הגוף: הרגעה/התעוררות וזו גם הסיבה להפגת הכאבים בגוף.
המערכת הלימבית שולטת בזיכרונותינו, באינסטינקטים ובתפקידים חיוניים אחרים. זאת הסיבה מדוע ריח יכול להיות כל כך מעורר זיכרונות: לחם טרי, קפה, ורדים או חומרים מחטאים דוחים.
שמנים ארומאטיים חודרים לגוף בכמה דרכים. בזכות מולקולות קטנות ביותר הם נספגים בעור דרך האפידרמיס אל הדרמיס שמתחתיו המשופע בנימים ועוברים דרכו למחזור הדם. ניתן גם לשאוף אותם פנימה, ואז הם עוברים למחזור הדם דרך הריאות, או שהם פועלים כאיתות שמועבר דרך מערכת העצבים ישירות אל המערכת הלימבית של המוח.
השמנים אוצרים בתוכם את תכונותיו ואישיותו של הצמח שממנו הם נלקחים. התמצית היא החלק הרוחני והכמוס ביותר בצמח, וסגולות המרפא שלה פועלות ברמה גבוהה מאשר זו שבה פועל הצמח. ואכן לשמנים ארומאטיים השפעה בולטת יותר על הנפש והרגשות.
נפשנו היא כוח החיים הנמצא בנו. היא בנויה מתכונות חיוביות כמו נדיבות, אהבה, חוסר אנוכיות, תמימות ועוד, אולם גם תכונות שליליות כמו: קנאה, פחדים, אנוכיות ועוד. לפיכך, כל אדם בעל תכונות חיוביות ושליליות באופן שונה, על כן עלינו לתת למטופל שלנו ליצור תגובה אישית שלו לאותו שמן לפני הטיפול ולא להחליט במקומו.
מס’ דוגמאות לתהליך הפסיכוארומתרפיה:
שמן ארומאטי ילנג-ילנג – שמן המשפיע על הזיכרון ועל האינפורמציה הנרשמת מיום היוולדנו. לכולנו זיכרונות טובים וזיכרונות טובים פחות ואפילו טראומטיים. לאיתור הזיכרון הגנטי נוסיף שמן ארומאטי סנדלווד.
שמן ארומאטי מנדרין – מעודד חזרה אל העבר על ידי נתינת כוח למטופל להחליט לחזור לנקודה הכואבת הזו
(תגובת הטיפול: מעלה חיוך ומראה את החיוב) בשילוב עם שמן ארומאטי סידרווד המעודד את הרצון הפנימי ועוזר בהתמודדות עם החוויה הקשה הזו. ניתן לטפטף על פולסים או במבער.
דחיית הילנג-ילנג מעידה על חווית ניצול בילדות – לאו דווקא ניצול מיני אף שגם נושא זה ייבדק. אנשים אלו הדחיקו את הזיכרון ותפקיד השמנים הארומאטיים הוא לגרום להם להיפתח ולדבר על כך. בכך לעזור להתגבר על הטראומה שבזיכרון.
שמן הרבנסרה – יכול לפתוח ולשחרר מתא הזיכרון את החוויות בעיקר הבלתי נעימות. כשמגיעה הפתיחות והרצון לשנות יש צורך ל"החזיק" את השינוי על כן ממשיכים בטיפול בשמן זה, העוזר מבחינה רגשית להתמודד עם בעיות ולהחזיר אותנו לתקופת הילדות. יתרה מזאת, השמן עוזר להתגבר על ייאוש ולהשתחרר מתלות.
כעת הגיע תורו של השמן הארומאטי פצ’ולי – שמן שמקרקע, מחזיר למציאות ומאפשר התחלה חדשה וללא תקיעות בעבר. מעלה בטחון עצמי ומבליט נוכחות – לאנשים שתשומת לב חשובה להם לדימוי העצמי שלהם.
לאחר ששבנו אל הקרקע, אנו מוכנים לקבל את התת-מודע.
כדי להתחבר לתת מודע משתמשים בשמן ארומאטי רוזווד – זהו שמן אינטואיציה וראייה על חושית – מאפשר לצאת מקיבעון, מעקשנות ומשנה כיוון ותפיסת עולם.
לסיכום:
שמני ילנג-ילנג, פצ’ולי וסנדלווד – עוזרים להפעיל מחשבה מודעת ולהגיע למצב של התמודדות, אחריות ומנהיגות.
הוספת שמן ארומטי מליסה – נותנת אפשרות להעלות אינפורמציה ומידע ישנים – כלומר להיזכר בסיטואציות ישנות מבלי לחוות ולהרגיש את אשר הרגשנו בתחילת הטיפול.
דוגמאות לסיבות הדחייה לשמנים ארומטיים שונים:
מי שדוחה את הפצ’ולי – יש לבדוק שימוש רב של פניצלינים לאורך שנות חייו או שסובל מקלסטרופוביה.
מי שדוחה את הסנדלווד – אנשים הפוחדים להשקיע מעצמם בטכסים דתיים. בורחים מקדושה או לא
מאמינים בקדושה
מי שדוחה את הרוזווד – אנשים שמבטלים את האינטואיציה אבל יש להם אותה.
מי שדוחה את המליסה – אנשים שמנצלים הזדמנות היסטרית של תשומת לב.
מי שדוחה את הפרנקינסנס – אדם שהיה מפונק בבית ומובן ששמרו עליו ולא נתנו לו להגשים רצונות או חלומות, או שהיה במצוקה כזו שלא רוצה לחזור לתקופה זו.
מי שדוחה את הלבנדר – אנשים שיש להם היסטוריה קרדיולוגית או ש"מעמיסים על לבם יותר מדי" מבלי להיות מודע לכך
מי שדוחה את המור – אנשים הבורחים מהקול הפנימי שלהם ומרצים את הסביבה ולא את עצמם
מי שדוחה את הגרניום – אינדיקציה למידת התאמת נטילת תרופות (כולל גלולות נגד הריון ורגישות לכימיקלים).
מי שדוחה את הפטיט-גרין – אנשים רגועים מאוד וכל חייהם מתהלכים באיטיות.
מי שדוחה את הפלמה-רוזה – הרגשת לחץ באזור הרקות בעת הרחת השמן – מראה על תרבות שתייה ירודה.
מי שדוחה את הבזיל – חשד לתת פעילות בלוטת התריס.
מי שדוחה את כוכבי האניס – יכול להזכיר נוקשות בלתי רצויה מתקופת הילדות או בגילאים 21-25, בה היה צריך לרצות את הסביבה ו"אהבה חונקת".
מי שדוחה את ההליקריסום – מעיד על פחדים ממוות וכן על נגיעה ברבדים שהמטופל לא רוצה להתעמת איתם.
מי שדוחה את המיורן – סובל מאפטיות מסוימת.
מי שדוחה את השומר – אנשים סגורים מבחינת עבר היסטורי שלהם ומצביע על חינוך נוקשה בילדותם.
מי שדוחה את ההדס – אלו אנשים שיש להם הרבה ידע ואינפורמציה רק אין להם כיסוי מה מקורות הידע. צריכים להצטדק. לא יכולים להגיד – לא יודע, אלה תחושות בטן, אלה לא כל כך יקבלו את השמן ובגלל השכל שהם מערבים בתחושות הם מפסידים הרבה פעמים את השימוש ברגשות ובתחושות הפנימיות.
מי שדוחה את הקרדמון – כאשר נוטלים תרופה ורוצים לדעת אם היא מתאימה או לא, מניחים אותה על הלשון ומקשיבים לפעימות הלב. אם הפעימות מפחידות סימן שהתרופה לא מתאימה. אם הפעימות נעימות – התרופה מתאימה.
מי שדוחה את הלוטם (CITUS) – אדם שיש לו רצון לשליטה מלאה על עצמו והוא אינו רוצה לאבד את השליטה ואת הבקרה ולהיות מושפע מהרגשות.
שמנים למצבים נפשיים:
אדישות – יסמין, ג’וניפר, פצ’ולי, רוזמרין.
בלבול וחוסר החלטה – בזיל, ברוש, פרנקינסנס, פפרמנט, פצ’ולי, סידרווד, סנדלווד, ציטרונלה.
דבקות באירועי עבר לא נעימים – בנזואין, פרנקינסנס.
היפוכונדריה – יסמין, מליסה.
הלם – קמפור, מליסה, נרולי.
חוסר סבלנות, נרגזות – בבונג, קמפור, ברוש, לבנדר, פרנקינסנס.
חשד – לבנדר.
כעס – קמומיל, מליסה, רוז, ילנג-ילנג.
פאניקה, היסטריה – בבונג, מרווה, יסמין, לבנדר, מליסה, נרולי, ילנג-ילנג.
צער עמוק – היסופ, מיורן, רוז.
קנאה – רוז.
רגישות יתר – קמומיל, יסמין, מליסה.
הכתבה "חיזוק פיזי ורגשי באמצעות ארומתרפיה", נכתבה ע"י סוזי גליק-ריטר, נטורופתית, מרצה ומטפלת בכירה בתחום הרפואה הטבעית.
לשאלות ניתן ליצור קשר לטל’: 054-7590130.
