בימים אלו חוגג מותג האופנה הבינלאומי טימברלנד 40 שנה למגפי ה- Yellow Boots (יילו בוטס) האייקונים. כחלק מהחגיגות, חבר המותג למחלקה לעיצוב אופנה בבית הספר הגבוה לעיצוב שנקר לשיתוף פעולה אמנותי, אשר במסגרתו נולדו פרשנויות מחודשות ל -32 זוגות של מגפי טימברלנד.
סיפורם של המגפיים מתחיל אי שם בשנות ה-20 של המאה הקודמת בבוסטון, כאשר נתן שוורץ (כן, הוא יהודי…), מייסד טימברלנד, התחיל לייצר נעליים במפעל מקומי. הוא עשה זאת לא פחות מ-30 שנה במפעל קטן, כעת בבעלותו. חלומו היה לייצר מגפיים עמידים בפני חדירת מים, פריט שלא היה קיים עד אז. את מגפי ה- Yellow Boots הציג לראשונה בשנת 1973, ואילו בשנת 1979 הכריז עליהם לראשונה, לאחר בדיקות וניסויים רבים, כמגפיים חסינים למים.
ה- Yellow Boots של מותג האופנה הבינלאומי טימברלנד אמנם החלו את דרכם כמגפי עבודה בארה"ב, אך עם השנים הפכו לטרנד עולמי ולסימן היכר לאותנטיות ונאמנות למי שאתה, זאת בשל העובדה כי המגפיים יוצרו מראשיתם בעיצוב המקורי, הנוח והמתאים לעבודת שטח להם הם יועדו מלכתחילה.
בשנים האחרונות ראפרים, זמרי היפ הופ, מעצבי אופנה, מובילי דעת קהל וסטייליסטים ברחבי העולם אימצו את מגפי העבודה והפכו אותם לסמל מובהק לאופנתיות ולשיקיות. המגפיים הפכו להיות כה פופולאריים, שכיום קיימות רשימות המתנה לרכישתם בחנויות בארץ ובעולם.
בנוסף, במרוצת השנים החלה החברה לייצר את המגפיים האייקונים במגוון רחב של צבעים, ביניהם חום כהה, כחול, בורדו, ורוד ולבן, ובמבחר דגמים, למשל Yellow Boots עם עקבי רוקי, בשילוב פרווה ואחרים.
חברת טימברלנד היא חברת אופנה בינלאומית איכותית המייצרת נעלי גברים, נשים וילדים, ובנוסף מייצרת גם בגדים ואביזרים. החברה ידועה בטכנולוגיות המתקדמות ובחומרים החכמים בהם היא עושה שימוש. היא מזוהה עם ערכים של שמירה על איכות הסביבה וקרבה לטבע. גישה זו באה לידי ביטוי לא רק בבדים ובחומרים, אלא גם בעיצוב החנויות. חנויות טימברלנד מצוידות בריהוט שעשוי מעץ ממוחזר, ולא מעץ שנכרת במיוחד.
חברת סקאל מייבאת ומשווקת את המותג טימברלנד בישראל, ומפעילה את 15 חנויות המותג ברחבי הארץ.
תערוכת הנעלים תוצג בשבוע האופנה של גינדי וכן במהלך חודש מרץ-אפריל יוצגו בחנויות טימברלנד ברחבי הארץ.
הסיפורים מאחורי העיצובים:
נוי דרור ונוי גולדשטיין – פורצלן: בעבודתן, מבקשות השתיים להדגיש את הניגוד בין אופיים המחוספס והקשוח של מגפי הטימברלנד לבין הפורצלן, הידוע כחומר שברירי ועדין. המטרה שלהן הייתה לייצר דיאלוג אסתטי בין שני קצוות עיצוביים. אולם, למרות הרצון להבליט את הניגודים הן הבינו שישנן נקודות דמיון רבות ומעניינות בין השניים הבאות לידי ביטוי ביצירתן.
שני טי – "חג’דמט": שני בחרה לעצב את מגפי הטימברלנד מתוך זיכרון ילדות רחוק ומתוק. היא ראתה את המגפיים כחלק אינטגרלי מעברה בחברה הדתית בכלל ובקרב לובשי הכיפות הסרוגות בפרט. שני מעידה כי בעיקר זכורות לה השבתות בתנועת הנוער "בני עקיבא", בה לבשו הבנים חולצת שבת לבנה, מכנסי דגמ"ח ומגפי טימברלנד. הפרויקט מסמל עבורה את השילוב בין ערכי החברה לבין הזיכרון הפרטי שלה.
גילי צדר – המגפיים כסלע איתן: כאשר התבקשה גילי לעצב מחדש את המגפיים האייקונים של טימברלנד, עלו במוחה מיד המאפיינים המוכרים שלהם, כמו נצחיות, חוזק, עמידות ועל-זמניות. ההשראה שלה ליצירה היא הסלעים השונים בטבע, אותם סלעים חזקים ונצחיים אשר שורדים את כל איתני הטבע, ממש כמו מגפי הטימברלנד.
אבישי ברגר – הארלם שיק: את מקור ההשראה ליצירתו שאב אבישי מהתבוננות בעולמם של רקדני המחול הקלאסי מחד, ומהתבוננות בסגנון לבוש הרחוב הנהוג בשכונת הארלם בניו יורק מאידך. כך יצר אבישי אינטרפרטציה אישית בה ניתן למצוא אלמנטים משני עולמות מנוגדים. בנוסף, הפך אבישי את הדגם ליוניסקס ססגוני ויצירתי במיוחד.
רונה נחמד ואנה קוסיצ’נקו – מגפיים מעולם אחר: השתיים עיצבו את מגפי הטימברלנד במחשבה אודות שימוש בטכנולוגיה של הדפסה בתלת מימד, יציקה אחת שלמה שהיא תוצר של מכשיר טכנולוגי. מכאן השימושים בחומרים לא קונבנציונליים, וכך נתנו למגפיים נופך של פלנטה אחרת.
שני ליפשיץ – נוף עירוני: את השראתה לעיצוב המגפיים הקלאסיים והאהובים של טימברלנד שאבה שני מגלגולם הקודם של המגפיים, שנועדו להיות מגפי עבודה וטיול בשטח ובחיק הטבע. הדבר החשוב ביותר עבורה היה להשאיר את העיצוב המקורי הקלאסי של המגפיים ולשלב אותם עם הנוף העירוני.
אליז גאנם – נגרייה : אליז קיבלה את השראתה לעיצוב מגפי הטימברלנד מעבודתו של אביה בנגריה המשפחתית. מצד אחד הנסורת המפוזרת כאבק בכל מקום ופינה, ומצד שני המראה הזוויתי והמוקפד של חומרי הגלם. הסדר מול הבלאגן. שני עולמות תוכן אלו באים לידי ביטוי ביצירתה של אליז ובשימוש בחומרים השונים.
יואב הדרי – בארוק סטייל: יואב בחר לעצב מחדש את מגפי הטימברלנד בהשראת תמונה שראה בקפלה בסגנון הבארוק במילאנו. בקפלה האפלה קבורות עצמות וגולגולות והמוטיבים המרכזיים הבאים בה לידי ביטוי הם אלמנט השכבות והקפדה על אסתטיקה בארוקית האופיינית למאה ה-17. יואב בחר לתרגם את הסגנון הבארוקי ולהציע לו תרגום עכשווי בשילוב נגיעה ספורטיבית.
ערן צמח – השיבה הביתה: בדרכו אל עיצוב מגפי הטימברלנד ביקש ערן למצוא מכנה משותף לכל מי שבוחר ללכת בדרכן של ה-YELLOW BOOTS. המכנה המשותף אותו מצא היא התחושה העוטפת והמגוננת שאתה חש כאשר אתה נועל את מגפי הטימברלנד, אותה הרגשה של שיבה הביתה, לספה הביתית, אחרי יום מפרך.
דניאל דני וחמוטל בורכוב – מסע: שתי המעצבות רואות את מגפי הטימברלנד כמגפיים למסעות ופעילויות מחוץ לבית, מגפיים אשר מחוברים לבעליהם ועוברים איתם דרך. את השראתן שאבו היוצרות ממסעו הדמיוני של בחור אפרו-אמריקני ברחובות ברוקלין, ברונקס והארלם. תוך כדי המסע המגפיים מקבלים את נופך חייו תודות לאלמנטים השונים השאובים מאמנות הרחוב.
עמיר מארק – שביל עפר: עמיר רואה במגפי הטימברלנד מגפיים עם מאפיינים של נוחות, עמידות ואיכות. בפרשנותו האישית הוא בחר לעצב מחדש את המגפיים עם מאפיינים שהמותג פחות מזוהה עמם: קלילות וספורט. לכן, הוא עיצב את המגפיים עם שימוש בסיבים בעלי מראה רך המדמים את שובל העפר שנשאר אחרי שרצים.
אילן פלג ובריטה נטלה – פירוק והרכבה: שתי המעצבות החליטו לפרק את מגפי הטימברלנד וליצור מהם חיה דמיונית בהשראת פוחלצי הקיר. את מהלך עבודתן ליוו המאפיינים החזקים המזוהים עם מגפי הטימברלנד בהם עמידות, נוקשות, נצחיות ועוד. המעצבות החליטו לפרק את המגפיים לגורמים ולאחר מכן להפיח בהן חיים חדשים.
.jpg "מיצגי טימברלנד")
שיינה מייהיל – פאסיב אגרסיב: ביצירתה, ניסתה שיינה לשלב בין הפאסיבי והאגרסיבי. היא ניסתה לייצג את העולם שמקשר בין מגפי הטימברלנד ועולם הראפ. לטענתה, הראפרים נוהגים להתהדר בבגדים צבעוניים ועליזים, ומהשירים שלהם עולה אווירה שמחה וקופצנית, אולם התעמקות במילים ובנסיבות החיים הובילה אותה למסקנה כי הם נושאים עצב וכעס על החברה המערבית. היצירה מבטאת מחד את הססגוניות והצבעוניות, ומאידך את הכעס והתסכול הבאים לידי ביטוי במילים הכתובות על המגפיים.
סימו מרום – טימבר: את השראתו שאב סימו מעבודתם של חוטבי העצים אשר היו הראשונים לאמץ את המגפיים האייקוניים. סימו ביקש להמחיש בעבודתו את התהליך שעובר העץ בעת הכריתה תוך הצגתו של התהליך דרך המגפיים. לכן, בחר ניסו לכרות את סוליית הנעל המשמשת כמעין גזע עץ. זהו החלק המאסיבי והקשה ביותר בנעל.
קיאן פרנקפורט – הטבע כזיכרון: כאשר קיבלה קיאן את המגפיים האייקונים היא חיפשה אחר השראה שמתחברת עם יתרונותיהם של המגפיים. המגפיים עמידים בתנאי שטח ולכן מקור ההשראה שבחרה לדבוק בו נובע מהזיכרונות בטבע. קיאן מבקשת לבצע הקבלה בין הזיכרון המכיל תחושה מתעתעת המערבת מציאות ודמיון, ובין הטבע המדמה הווה המהול לעיתים בזיכרונות מהעבר.
ענבל וייס – טיילור מייד: ענבל שאבה את השראתה ממסורת הלבוש הגברי המחויט. היא בחרה אלמנטים מהדפסים, צורות אריגה בצמר ומבגדי חורף, מעולם שהוא גברי מאוד אך מעודן יותר. את כל אלו הביאה לידי ביטוי בעיצוב המגפיים אשר קיבלו משמעות חדשה תחת ידיה של היוצרת.
אלה עופר – נוקשות רכה: אלה רואה במגפי הטימברלנד מגפיים המיועדים לעבודות פיזיות בחוץ, ועל כן צבעיהם אחידים, פשוטים, נייטרליים וסתוויים, המשתלבים בטבע בצורה מושלמת. כך גם צורתם והמבנה הנוקשה והגס המיועד להגנה מאיתני הטבע. המעצבת בחרה דווקא להתמקד בצד הרך שקיים במגפי הטימברלנד ועשתה זאת באמצעות קונטרסט מהרעיון ומהחומר.
